ישעיהו ל״ה אמר שהמשיח יפתח עיניים עיוורות ויגרום לצולעים ללכת.
ישוע עשה בדיוק את זה.
הוא נגע באנשים שאף אחד אחר לא היה נוגע בהם. ריפא מחלות שאף אחד אחר לא יכול היה לרפא. הקים מתים.
אבל הנה העניין:
הניסים שלו לא היו רק מעשי חסד. הם היו הוכחה לטענות שלו.
הניסים היו תעודות משיחיות
כשיוחנן המטביל שלח שליחים לשאול, "האם אתה הזה?" ישוע לא רק אמר "כן".
הוא אמר, "לכו ספרו ליוחנן מה ראיתם: עיוורים רואים, צולעים הולכים, מצורעים מטוהרים, חרשים שומעים, מתים קמים."
הוא ציטט את ישעיהו ל״ה - הקטע על מה שהמשיח יעשה.
תרגום: "כן, אני הזה. והניסים מוכיחים את זה."
אבל הוא הלך רחוק יותר
ישוע לא רק ריפא גופות. הוא סלח על חטאים.
זה כשהמנהיגים הדתיים איבדו את זה. "מי יכול לסלוח על חטאים מלבד אלוהים לבדו?"
בדיוק.
אז ישוע ריפא את המשותק כדי להוכיח שיש לו סמכות לסלוח.
הניסים לא היו רק חמלה. הם היו אימות אלוהי.
כוח עם מטרה
ישוע יכול היה לרפא את כולם על פני האדמה. הוא לא עשה את זה.
הוא ריפא אסטרטגית - כדי לחשוף מי הוא, למלא נבואות, ולהראות שמלכות אלוהים פרצה לתוך ההיסטוריה.
כל נס היה הצהרה:
"אני המשיח. אני אלוהים. ובאתי להציל אותך."