בבראשית ג׳, אדם וחווה חוטאים. אלוהים מכסה את בושתם בעורות בעלי חיים.
הקורבן הראשון. הכיסוי הראשון. הרמז הראשון לבשורה.
החדשות הטובות לא הופיעו בברית החדשה.
הן נזרעו בבראשית. הושקו דרך התורה. ופרחו בישוע.
כבש הפסח
שמות י״ב: כבש מת כדי שהבכור יחיה.
דמו מסמן את המשקופים. המוות עובר.
נשמע מוכר?
ישוע נקרא "שה האלוהים הנושא את חטא העולם." (יוחנן א׳:29)
הבשורה הייתה בסיפור יציאת מצרים כל הזמן.
עקידת יצחק
בראשית כ״ב: אברהם נצטווה להקריב את בנו. ברגע האחרון, אלוהים מספק איל.
תחליף. תמים מת במקום האשם.
מאות שנים מאוחר יותר, אלוהים יעשה את אותו הדבר - רק הפעם, הוא לא יעצור את הקורבן.
הוא יקריב את בנו שלו.
הבשורה צופתה על הר המוריה.
ישעיהו נ״ג: העבד הסובל
700 שנה לפני ישוע, ישעיהו כתב:
"והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו... ובחבורתו נרפא לנו."
זו הבשורה. מילה במילה. בתנ״ך.
החדשות הטובות היא לא זרה
זו לא רעיון יווני. זו לא המצאה של הגויים.
היא יהודית. מושרשת בתורה. מנובאת בתנ״ך. מתגשמת בישוע.
הבשורה לא התחילה במתי.
היא התחילה בבראשית - והיא מתפתחת מאז.