התנ״ך מכיל מעל 300 נבואות משיחיות. ישוע מילא את כולן.

מקום הלידה? בית לחם. נבואה במיכה ה׳:2.

יוחסין? בית דוד. נבואה בישעיהו י״א:1.

מוות? ידיים ורגליים נוקבות. נכתב בתהילים כ״ב, 1,000 שנה לפני שהצליבה קיימת.

תחייה? נבואה בתהילים ט״ז:10. "לא תתן חסידך לראות שחת."

מה הסיכויים?

מתמטיקאים חישבו את ההסתברות שאדם אחד ימלא רק 8 מהנבואות האלה במקרה:

1 ל-100,000,000,000,000,000.

זה 1 ל-100 קוודריליון.

ישוע לא מילא 8. הוא מילא מעל 300.

זה לא שירה. זה תבנית.

כתבי הקודש העבריים לא רק רומזים על המשיח - הם מתארים אותו בפרטים פורנזיים.

שבט. מקום לידה. שירות. ניסים. מחיר הבגידה (30 שקלי כסף). קבורה עם עשירים. תחייה ביום השלישי.

הכל נכתב מאות שנים לפני שישוע נולד.

אז מה התפיסה?

אין.

או שזו המקריות הגדולה ביותר בהיסטוריה... או שהנבואה אמיתית, וישוע הוא בדיוק מי שהוא טען להיות.

המשיח. זה שהנביאים ראו. זה שהם כתבו עליו.

זה שבא בשבילך.