כיצד אלוהים ברא אותנו — ולמה אנחנו נבראנו
שירות האמבלברגר
מה עושה אותנו אנושיים?
כל אדם, בשלב כלשהו, שואל שאלות גדולות כמו:
למה אני כאן? מה המשמעות של להיות אדם? האם יש מטרה לחיי?
התנ"ך נותן לנו תשובה ברורה ויפה: אנחנו נבראנו על ידי אלוהים, בצלמו, עם ערך עצום ומטרה משמעותית. אך אנחנו גם שבורים — וזקוקים לתיקון. ותיקון זה מגיע דרך ישוע (ישוע), המשיח היהודי.
נבראנו בצלם אלוהים
התנ"ך מתחיל בהצהרה אמיצה:
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ... זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם."
(בראשית א:כז)
להיות בצלם אלוהים אומר שאנחנו משקפים משהו ממה שאלוהים הוא. זה כולל את היכולת שלנו לחשוב, ליצור, לאהוב, לדבר ולקבל החלטות מוסריות. זה גם אומר שלכל חיים אנושיים יש ערך אינסופי, בלי קשר לרקע, מין, מעמד או יכולות.
נבראנו זכרים ונקבות
אלוהים ברא את האדם זכר ונקבה, כאשר שני המינים משתפים במלוא צלם האלוהים. זה לא היה במקרה — זו הייתה תכניתו. והוא קרא לזה "טוב מאוד".
אלוהים גם ברא את הנישואין כמערכת יחסים מיוחדת בין איש ואישה, שותפות שבנויה על אהבה, מחויבות ויסוד המשפחה.
נבראנו למטרה
אלוהים לא רק ברא אותנו כדי להתקיים — הוא ברא אותנו למטרה:
- להיות בקשר איתו
- לטפל ביצירתו
- לחיות בקהילה עם אחרים
- להשתקף את אהבתו וצדקתו בעולם
מההתחלה, אלוהים נתן לאדם עבודה משמעותית, קשר רגשי ומטרה רוחנית.
אבל משהו השתבש
למרות שתכנית אלוהים הייתה טובה, אנחנו לא הגשנו אותה. לעיתים אנחנו פונים מדרכי אלוהים ובוחרים בדרך שלנו. זה נקרא חטא, והוא משפיע על כל חלק מיושבותנו.
התוצאה?
- אנחנו נאבקים במערכות יחסים
- אנחנו מתעלמים מהגוף ומהמתנות שלנו
- אנחנו מחפשים זהות בדברים שאינם נמשכים
- אנחנו שוכחים את מי שברא אותנו
אבל הערך המרכזי שלנו לא השתנה. אנחנו פגועים מחטא, אבל לא חסרי ערך. אלוהים עדיין רואה אותנו, מכיר אותנו ואוהב אותנו.
ישוע מראה לנו את האנושיות האמיתית
ישוע (ישוע), המשיח היהודי, לא היה רק אלוהים במלואו — הוא היה גם אדם במלואו. וחייו מראים לנו איך נראית האנושיות האמיתית.
- הוא אהב אנשים עמוקות
- הוא טיפל בעניים ובמנודים
- הוא חי ביושרה
- הוא היה תלוי באלוהים במלואו
- הוא סבל כאב אמיתי והראה רחמים אמתיים
ישוע הוא הדוגמה המושלמת למה זה אומר להיות אדם. ומעבר לכך — הוא בא לתקן אותנו למה שנועדנו להיות.
זהות חדשה באמונה
כשאנחנו מאמינים בישוע, אנחנו לא רק מקבלים מחילה — אנחנו נבראים מחדש. התנ"ך אומר:
"אם מישהו במשיח, הוא בריאה חדשה."
(2 קורינתים ה:יז)
זאת אומרת:
- העבר שלנו לא מגדיר אותנו
- אנחנו מאומצים למשפחת אלוהים
- אנחנו מעוצבים להיות יותר כמו ישוע
- יום אחד, נקום לחיים נצחיים בגופים חדשים ומפארים
נבראנו לכבוד, ודרך ישוע הכבוד הזה מתחדש.
לקבל את הגבולות שלנו
אמת חשובה שהתנ"ך מלמד היא שלהיות אדם זה גם להכיר בגבולות. אנחנו לא יכולים לעשות הכל. אנחנו מתעייפים, זקוקים לעזרה, עושים טעויות. זה לא פגם — זו הדרך שאלוהים ברא אותנו.
בעולם של היום, יש מי שמנסים להתגבר על הגבולות האלה בטכנולוגיה או שינוי עצמי. אבל התנ"ך אומר לנו:
הכוח האמיתי מגיע מהתלות באלוהים.
הגבולות שלנו קיימים כדי לקרב אותנו אליו — לא למחוק אותם.
ערך שווה, הבדלים יפים
במשפחת אלוהים יש אחדות וגיוון. השליח פאולוס כתב:
"אין יְהוּדִי וְיוֹנָנִי, עֶבֶד וְחָפְשִׁי, זָכָר וּנְקֵבָה — כִּי כֻּלְּכֶם אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ."
(גלטיים ג: כח)
זה לא אומר שההבדלים שלנו נעלמים. זה אומר שהזהות שלנו במשיח באה ראשונה. כל מי ששייך לו הוא אהוב שווה, בעל ערך שווה, ומיוחד במתנותיו.
מחשבות אחרונות
להיות אדם זו מתנה.
להיות אדם זה להיות נברא בצלם אלוהים.
אבל אנחנו גם שבורים — ולכן אנחנו זקוקים למושיע.
דרך ישוע המשיח, אנחנו לא רק מקבלים מחילה; אנחנו נעשים שלמים. הוא מראה לנו איך האנושיות נועדה להיות. וכאשר אנחנו הולכים אחריו, אנחנו מתחילים להיות יותר כמוהו — יותר חיים, יותר אנושיים.
"ראו איזו אהבה נתן לנו האב, שנקראים בני אלוהים — וזה אנחנו באמת!"
(יוחנן א' ג:א)