קורבן המשיח משקם אותנו אל ה'
שירות האמבלברגר
"כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם, כִּי־הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר." (ויקרא יז:יא)
ידיד יקר, ישוע הוא הכפרה המושלמת!
אחים יקרים, התורה זוהרת כדבר ה' הקדוש, מגלה את תקן ה' המושלם ואת הצורך העמוק שלנו בפיוס עמו. בלבה נמצאת הכפרה, הה provision האלוהי לטיהור חטא והשבתנו אל בוראנו. התנ"ך מכריז כי כפרה דורשת דם, אמת שמהדהדת דרך הדורות. בביטחון נועז ובאהבה רכה, אנו מכריזים: ישוע, המשיח, הוא הקורבן המושלם שממלא את דרישת התורה לכפרה, מציע גאולה נצחית לכל מי שמאמין בו. בואו נחקור אמת זו יחד, ננוח בחום חסד ה' ובוודאות דברו.
עדות התנ"ך: דם לכפרה
כתבי הקודש העבריים איתנים: כפרה על חטא דורשת דם:
- ויקרא יז:יא: “כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא... הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר.” הדם הוא אמצעי הסליחה שמינה ה'.
- ויקרא טז:טו-טז: ביום הכיפורים, הכהן הגדול הזה דם על הכפורת, מבטיח כפרה על חטאי ישראל.
- ויקרא ד:כ, ה:יג: קורבנות חטאת (חטאת) ואשם (אשם) דרשו דם לכיסוי חטאים לא מכוונים וספציפיים.
- ויקרא טז:כא-כב: השעיר לעזאזל נשא את חטאי ישראל אל המדבר, מסמל תחליף הנושא עונש החטא.
קורבנות אלה לא היו טקסים בלבד אלא ציווי ה', הדורש לב מתחרט (ויקרא ה:ה). ישעיהו א:יא-יז והושע ו:ו מדגישים כנות, אך לעולם לא מבטלים את הצורך בדם. התנ"ך לא מציע חלופה לחטאים חמורים: דם לבדו מכפר.
ישוע: מילוי תוכנית הכפרה של ה'
ידיד יקר, ישוע הוא הקורבן האולטימטיבי, ממלא את דרישות התורה. הברית החדשה מכריזה:
- המנחה המושלמת: “וְלֹא תִהְיֶה סְלִיחָה בְּלִי שְׁפִיכַת דָּם” (עברים ט:כב). מותו ללא חטא של ישוע על העץ מספק גאולה נצחית (עברים ט:יב).
- שה הפסח: “הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא אֶת חַטַּאת הָעוֹלָם!” (יוחנן א:כט). ישוע ממלא את תפקיד שה הפסח (קורינתים א ה:ז).
- השעיר לעזאזל והעבד הסובל: ישעיהו נג:ד-ו מתאר עבד סובל הנושא חטאינו, ממומש במות ישוע (פטרוס א ב:כד).
- הברית החדשה: “הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי” (לוקס כב:כ). ישוע ממלא את ירמיהו לא:לא-לד, כותב את תורת ה' על לבנו.
בניגוד לקורבנות בעלי חיים זמניים, מנחתו המושלמת של ישוע מכפרת על כל החטאים: עבר, הווה ועתיד (עברים י:י). הוא המתווך של ברית טובה יותר (עברים ח:ו).
הפרספקטיבה היהודית הרבנית: שיקול מכבד
באהבה, אנו מכירים בדעת אחינו היהודים הרבניים על כפרה. לאחר חורבן הבית בשנת 70 לספירה, המסורת הרבנית הדגישה תשובה (חרטה), תפילה (תפילה) ו_צדקה_ (צדקה) כאמצעי כפרה, מצטטת טקסטים כמו הושע יד:ג והתלמוד. תפילת ונתנה תוקף טוענת כי אלה מבטלים משפט. אך התורה לעולם לא משווה אלה לכפרת דם. ויקרא ה:יא-יג מאפשר מנחות קמח לעניים, אך רק לחטאים קלים. הנביאים קוראים לחרטה, אך לא כתחליף לקורבן (דברים ד:כט-ל).
התנ"ך מגלה כי מאמצים אנושיים נופלים: “אִישׁ לֹא יִפְדֶּה אָח... וְאֵל יִפְדֶּה נַפְשִׁי” (תהילים מט:ח-ט, טו). ישוע ממלא צורך זה, מציע כפרה דרך אמונה, לא מעשים (רומים ג:כח), משלים את תקוות התורה.
מה קורה כשאתה מאמין בישוע?
כשאתה מניח אמונתך בישוע, הכפרה משנה את חייך:
- סליחה: “דַּם יֵשׁוּעַ בְּנוֹ מְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חֵטְא” (יוחנן א א:ז). כל חטא נסלח דרך קורבנו.
- פיוס: “נִתְפַּיַּסְנוּ אֶל הָאֱלֹהִים בְּמוֹת בְּנוֹ” (רומים ה:י). אתה משוקם לחברות עם ה'.
- חיי ברית חדשה: רוח הקודש כותבת את תורת ה' על לבך, מעצימה חיים צדיקים (עברים ח:י).
- ביטחון נצחי: “אֵין אִישׁ יַחֲטֹף אוֹתָם מִיָּדִי” (יוחנן י:כח). כפרת ישוע מבטיחה אותך לנצח.
מעשים טובים (חרטה, תפילה וצדקה) זורמים מגאולה זו, לא כדי להרוויח אותה, אלא כפרי לב משונה (יעקב ב:יז).
הקריאה: האמן בישוע לכפרה
אח יקר, הכפרה היא מתנת ה' דרך ישוע, השה שממלא את התורה. בעדינות דחופה, אנו מזמינים אותך להאמין בו. עברים ט:יב מכריז, “בְּדָמוֹ הוּא נִכְנַס אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים פַּעַם אַחַת לָנֶצַח, וְקָנָה גְּאֻלָּה נִצְחִית.”
פתח את התנ"ך, קרא ויקרא טז, ישעיהו נג, תהילים כב, ירמיהו לא. ובקש מאלוהי ישראל לגלות את משיחו. האמונה בישוע ממלאת את מורשתנו היהודית, מחבקת את האחד שמשלים את תוכנית הגאולה של ה'. דמו, לא מעשינו, מכפר באופן מושלם.
תפילה להאמין בישוע
ידיד יקר, אם אתה משתוקק לפיוס עם ה', התפלל תפילה זו מלבך:
אבא שמימי, אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אני מודה כי חטאי הפרידו ביני לבינך. אני מאמין שישוע הוא המשיח, שדמו מכפר על חטאי, ממלא את תורתך. אני מאמין בקורבנו לבדו לסליחתי. מלא אותי ברוח הקודש שלך, טהר אותי והבא אותי קרוב אליך. תודה על אהבתך וחסדך. בשם ישוע, אמן.
מילה אחרונה: ישוע, כפרתנו המושלמת
ישוע הוא המשיח המובטח שממלא את דרישת התורה לכפרת דם. יוחנן א ב:ב מכריז, “הוּא כַּפָּרַת חֲטָאֵינוּ, וְלֹא רַק חֲטָאֵינוּ אֶלָּא גַּם חֲטָאֵי כָּל הָעוֹלָם.” הוא חי, מתפלל בעדך (עברים ז:כה), ויום אחד, כפי שזכריה יב:י חזה, ישראל תביט אליו ותקבל חסד.
ידיד יקר, האם תאמין בישוע, המשיח הקם, היום? המשיח חי! המשיח חי, ובו אתה מפויס עם ה' לנצח!