ישוע, המשיח המובטח שממלא את תוכניתו של אלוהים
שירות האמבלברגר
"וְשָׁפַכְתִּי עַל-בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים, וְהִבִּיטוּ אֵלַי, אֵת אֲשֶׁר-דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל-הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו, כְּהָמֵר עַל-הַבְּכוֹר." (זְכַרְיָה 12:10)
חבר יקר, ישוע הוא המשיח!
אהובים, כיהודים הכמהים למשיח, אתם נושאים את התקווה הקדושה של הבטחות אלוהים בתנ"ך. באהבה ובביטחון, אני מכריז: ישוע מנצרת הוא המשיח הזה! הוא בא, מממש את נבואות העבד הסובל ומתחיל את ממלכת האל, וישוב להשלים את מלכותו. בואו נחקור את האמת הזו יחד, בוטחים באלוהי אברהם, יצחק ויעקב שיגלה את משיחו.
המשיח הסובל: מתגשם בישוע
התנ"ך מצייר דיוקן חי של משיח שסובל עבור חטאינו:
- ישעיהו נג: העבד הסובל "מחולל מפשעינו", מת, אך "יאריך ימים". צליבתו, קבורתו בקבר של עשיר ותחייתו של ישוע מממשים זאת בצורה מושלמת. טקסטים יהודיים עתיקים, כמו תלמוד סוכה נב ע"א, מקשרים זאת למשיח סובל.
- תהילים כב: צדיק סובל, לעגו לו, נרצחו ידיו ורגליו, בגדיו חולקו בגורל, משקף את צליבתו של ישוע (מתי כז, 35).
- זכריה יב, 10: "והביטו אלי את אשר דקרו." התלמוד מקשר זאת למשיח סובל. מותו של ישוע ותשובת ישראל העתידית מממשים נבואה זו.
סבלו של ישוע אינו סתירה, אלא לב תוכנית הגאולה של אלוהים, ששורשיה במסורת היהודית.
ציר הזמן הנבואי: המשיח לפני 70 לספירה
התנ"ך קובע לוח זמנים ברור לבואו של המשיח:
- מיכה ה, 2: המשיח נולד בבית לחם, כפי שישוע נולד (מתי ב, 1).
- בראשית מט, 10: השרביט ייסוג מיהודה לפני בוא המשיח. אוטונומיית יהודה הסתיימה עד 70 לספירה, מצביעה על זמנו של ישוע.
- דניאל ט, 24-27: המשיח "נגדע" לפני חורבן המקדש ב-70 לספירה. מותו של ישוע בסביבות 30 לספירה מתאים לכך במדויק.
אף דמות אחרת לא מתיישרת עם לוח זמנים זה, מאשרת את ישוע כמשיח המובטח.
המלך האלוהי: מלכותו של ישוע מתחילה
התנ"ך גם חוזה משיח אלוהי ומולך:
- ישעיהו ט, 6-7: ילד דוידי הנקרא "אל גיבור" ו"שר שלום". ישוע טען לזהות זו (יוחנן י, 30).
- דניאל ז, 13-14: "כבן אדם" מקבל שלטון נצחי. ישוע, שקרא לעצמו בן האדם, עלה למלוך (מעשי השליחים א, 9).
תחייתו ועלייתו של ישוע פתחו את ממלכתו הרוחנית, שתושלם בשובו (ישעיהו יא).
התייחסות להתנגדויות באמת
אנו מכבדים את שאלותיכם ומשיבים עם כתבי הקודש ואהבה:
- "איפה השלום העולמי?" התנ"ך מראה משיח סובל (ישעיהו נג) ומלך מולך (ישעיהו ב). ישוע מימש את הראשון; ביאתו השנייה תביא את השני.
- "למה לא כל היהודים האמינו?" אלפי יהודים עקבו אחר ישוע (מעשי השליחים ב, 41). רומים יא, 25-26 מסביר את התקשותה החלקית של ישראל, אך מבטיח את ישועת כל ישראל (זכריה יב, 10).
- "משיח אלוהי?" ישעיהו ט, 6 מכנה אותו "אל גיבור"; דניאל ז מראה אותו נערץ. אלוהותו של ישוע מממשת את הנבואות האלו.
הקריאה: בטח בישוע, המשיח
חבר יקר, ישוע בא, מממש את ישעיהו נג, תהילים כב, דניאל ט ועוד. אף אחד אחר לא מתאים לדיוקן התנ"ך. הוא מת עבור חטאיך, קם ומולך, מציע חיי נצח. אנו מפצירים באהבה: חזור בתשובה ובטח בישוע היום. רומים י, 9 מבטיח, "אם תודה בפיך כי ישוע הוא האדון ותאמין בלבך כי אלוהים הקים אותו מן המתים, תיוושע."
פתח את התנ"ך — קרא את ישעיהו נג, תהילים כב, זכריה יב, דניאל ט — ובקש מאלוהים לגלות את משיחו. האמונה בישוע מממשת את מורשתך היהודית, מאמצת את זה שמשלים את בריתו של אלוהים.
מילה אחרונה: המשיח בא!
ישוע, העבד הסובל והמלך האלוהי, הוא משיח ישראל וממציא העולם. זכריה יב, 10 ממתין: "והביטו אלי את אשר דקרו." עד אותו יום, הוא קורא: "הנה אני עומד על הפתח ודופק. אם יפתח איש לשמוע לקולי ופותח הדלת, אבוא אליו" (התגלות ג, 20).
אהובים, האם תבטחו בישוע, המשיח, היום? המשיח חי!