המשיח שנצלב וגואל אותנו
שירות האמבלברגר
"וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ." (יְשַׁעְיָהוּ 53:5)
חבר יקר, הצלב של ישוע הוא ישועתנו
אהובים, הטענה שישוע מנצרת נצלב כמשיח עשויה לאתגר את הציפיות היהודיות, אך היא לב תוכנית הגאולה של אלוהים. באהבה ובביטחון, אנו מכריזים: ישוע, שנצלב וקם, הוא משיח ישראל! מותו על הצלב מממש את נבואות התנ"ך, מכפר על חטאינו ומציע חיי נצח לכל מי שבוטח בו. בואו, נחקור את האמת הזו יחד, בוטחים באלוהי אברהם, יצחק ויעקב שיגלה את משיחו.
הראיות ההיסטוריות: אמת בלתי ניתנת להכחשה
צליבתו של ישוע היא עובדה היסטורית, מאושרת על ידי מקורות מגוונים. ארבע הבשורות מתעדות את הוצאתו להורג בפומבי תחת פונטיוס פילטוס. עדים לא-נוצריים מאשרים זאת:
- טקיטוס (היסטוריון רומי, סביב 116 לספירה) כתב ש"כריסטוס" סבל "העונש הקיצוני" תחת פילטוס.
- יוספוס (היסטוריון יהודי, סביב 93 לספירה) ציין שישוע "נידון להיצלב ולמות."
- התלמוד הבבלי מזכיר את "ישו הנצרי" שנ"תלה" בערב פסח, מונח לצליבה.
- לוקיאנוס (סופר פגאני) לעג לנוצרים על סגידתם ל"חכם שנצלב."
היסטוריונים — יהודים, נוצרים, חילונים — מסכימים: ישוע נצלב. כפי שמציינת החוקרת היהודייה ג'ודי מגנס, "הרומאים היו יעילים מאוד. כשהם התכוונו להרוג אותך בצליבה, הם עשו זאת."
מדוע משיח שנצלב?
יש ששואלים, "איך יכול המשיח למות על צלב, מקולל תחת התורה?" (דברים כא, 23). זה אינו סתירה, אלא מימוש נבואה. השליח פאולוס, יהודי שהוכשר בתורה, מצהיר:
"המשיח גאל אותנו מקללת התורה בכך שהפך לקללה בעדנו." (גלטים ג, 13)
ישוע לקח על עצמו את קללתנו. התנ"ך חזה זאת:
- ישעיהו נג, 5-6: "הוא מחולל מפשעינו… ה' העמיס עליו את עווננו כולנו."
- תהילים כב, 16: "כי סבבוני כלבים… ידקורו ידי ורגלי."
- זכריה יב, 10: "והביטו אלי את אשר דקרו."
רחוק מלפסול אותו, צליבתו של ישוע מסמנת אותו כעבד הסובל הנושא את חטאינו.
הצלב: הקרבן האולטימטיבי
התורה מלמדת כי החטא דורש כפרה דרך קרבן (ויקרא יז, 11). דם שה הפסח הציל את ישראל ממוות (שמות יב). ישוע, שהוכרז על ידי יוחנן המטביל כ"שה האלוהים הנושא את חטאי העולם" (יוחנן א, 29), מממש זאת. צליבתו, שתוזמנה עם הפסח, היא הקרבן המושלם — מספק את צדקת האל ומרחיב את רחמיו לכל המאמינים.
התחייה: ניצחונו של אלוהים
הצלב בלתי נפרד מהתחייה. שלושה ימים לאחר מותו, אלוהים הקים את ישוע, מוכיח שקרבנו התקבל וטענותיו אמיתיות. ישעיהו נג, 10-11 חוזה את העבד החי לאחר הסבל. מעל 500 עדים ראו את ישוע הקם (קורינתים א’ טו, 6), ותלמידיו היהודים, שהפכו מפחד לנחישות, מתו בהכרזה על אמת זו.
הקריאה: בטח במשיח שנצלב
חבר יקר, צליבתו של ישוע אינה כישלון — היא תוכניתו של אלוהים לגאול אותך. הוא נשא את חטאיך על הצלב, מממש את הבטחות התנ"ך. אף אחד אחר לא מתאים לנבואות ישעיהו, תהילים כב או זכריה. הוא לבדו הוא המשיח שמת וקם להושיע אותנו.
אנו מפצירים באהבה: חזור בתשובה ובטח בישוע היום. רומים י, 9 מבטיח, "אם תודה בפיך כי ישוע הוא האדון ותאמין בלבך כי אלוהים הקים אותו מן המתים, תיוושע." פתח את התנ"ך — קרא את ישעיהו נג, תהילים כב, זכריה יב — ובקש מאלוהים לגלות את משיחו. האמונה בישוע מממשת את מורשתך היהודית, מאמצת את זה שמשלים את בריתו של אלוהים.
מילה אחרונה: ישוע, שה הפסח שלנו
ישוע, שנצלב וקם, הוא המשיח שמממש את הבטחותיו של אלוהים לישראל ולעולם. זכריה יב, 10 ממתין: "והביטו אלי את אשר דקרו." עד אותו יום, ישוע קורא: "הנה אני עומד על הפתח ודופק. אם יפתח איש לשמוע לקולי ופותח הדלת, אבוא אליו" (התגלות ג, 20).
אהובים, האם תבטחו בישוע, שה האלוהים, היום?